פדיון כפרות ביקנעם

מהו מנהג הכפרות?

מקורו של מנהג הכפרות היה קיים בזמן שבית המקדש היה קיים. כשחלק עיקרי בסדר יום הכיפורים היה ה"שעיר לעזאזאל", אותו היו נוטלים למקום רחוק, שם היו משליכים אותו מהר גבוה ככפרה על חטאי בני-ישראל.

כזכר למנהג זה אנו מקיימים את מנהג ה"כפרות". עם זאת, על-מנת שלא יחשבו שאנו מקריבים קורבן בימינו כשבית המקדש חרב, אנו מקיימים את מנהג הכפרות עם תרנגול או דג – אותם אסור להעלות לקורבן על-גבי המזבח. את הכפרות עורכים בערב יום-כיפור לפנות בוקר. עבור גבר או נער לוקחים תרנגול, ועבור אישה או ילדה – תרנגולת. לאחר קיום המנהג שוחטים את התרנגול ותורמים את שוויו לצדקה. נתינת הכסף לצדקה נקראת 'פדיון כפרות'. לחילופין, ניתן לקיים את המנהג עם סכום כסף.

לעריכת פדיון כפרות לנזקקים ביקנעם לחצו >> כאן