פדיון כפרות ביקנעם

מהו מנהג הכפרות?

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה ה"שעיר לעזאזאל" חלק עיקרי בעבודת יום הכיפורים. את השעיר שעלה בגורל היו נוטלים למקום רחוק, שם היו משליכים אותו מהר גבוה ככפרה על חטאי בני-ישראל.

זכר למנהג

כזכר למנהג זה אנו מקיימים את מנהג ה"כפרות". עם זאת, על-מנת שלא יחשבו שאנו מקריבים קורבן בימינו כשבית המקדש חרב, אנו מקיימים את מנהג הכפרות עם תרנגול או דג – אותם אסור להעלות לקורבן על-גבי המזבח. לאחר קיום המנהג, שוחטים את התרנגול ותורמים את שוויו לצדקה. נתינת הכסף לצדקה נקראת 'פדיון כפרות'.

לחילופין, ניתן לקיים את המנהג עם סכום כסף.

מתי עורכים את הכפרות?

את הכפרות עורכים בערב יום-כיפור לפנות בוקר. עבור גבר או נער לוקחים תרנגול, ועבור אישה או ילדה – תרנגולת.

פדיון כפרות

נתינת הכסף לצדקה נקראת 'פדיון כפרות'. אפשר גם לקיים את המנהג עם סכום כסף. זהו דרך טובה לתמוך בנזקקים בקהילה שלנו.

לעריכת פדיון כפרות לנזקקים ביקנעם לחצו >> כאן